גם את השמנת הילדים הצלחנו לייבא בהצלחה. ישראל מדורגת כיום במקום ה-3 מבין מדינות העולם המפותחות
לשמירה על אורח חיים בריא אין חופש גדול
אלון עידן, רקפת אריאלי, דיאטניים קליניים וספורט
יועצי תזונה לרשת "פרש קיטשן"
השמנת ילדים המוכרת לנו היטב מהמדיה ומהרחוב, מוגדרת כמחלה כרונית שהגיע למימדי מגיפה. בעשורים האחרונים עלתה שכיחות ההשמנה בילדים ומתבגרים בארה"ב פי 3 (מ5 ל17%) וכמו האייפון והאייפד, גם את השמנת הילדים הצלחנו לייבא בהצלחה. ישראל מדורגת כיום במקום ה-3 מבין מספר מדינות מפותחות בעולם עם 15-20 % שכיחות של עודף משקל בילדים בגלאי 6-18.
השמנת ילדים היא לא רק עניין אסטטי אלה גם עניין בריאותי. מחקרים רבים הראו קשר בין השמנה לסיכון להתפתחות מחלות כגון יתר לחץ דם, מחלות לב, עלייה בשומני הדם, סוכרת, בעיות נשימה, בעיות אורטופדיות, בעיות פסיכולוגיות כגון דיכאון, דימוי עצמי נמוך, ובעיות חברתיות כגון אפליה, תיוג חברתי ואף התעללות.
ישנו דיון בלתי פוסק על הגורמים להשמנה, גנטיים? סביבתיים? ובכן, מה שבטוח הוא שבעשורים האחרונים חלו שינויים משמעותיים באורח החיים של ילדים ברחבי העולם, שגרמו להפחתה בפעילות הגופנית ולהגדלת הצריכה הקלורית, הקשורים באופן ישיר לעלייה בהשמנה.
מבחינת הפעילות הגופנית, המודרניזציה שהביאה עמה שיפורים רבים בתחום הניידות ,הגבירה את השימוש במכוניות, מעליות ובמדרגות נעות על חשבון נידות עצמאית (רגלית, אופניים). בנוסף, שעורי פעילות גופנית בבית הספר, והזמן המוקדש למשחקים פעילים בחוץ ירדו משמעותית וכמכת "נוק אאוט", מסך הטלוויזיה והמחשב האטרקטיביים, השתלטו על כל שארית שעות הפנאי.
הישיבה מול מסך הביאה לנזק כפול, מצד אחד העלתה את זמן הישיבה והפחיתה את הזמן הפנוי לביצוע פעילות גופנית ומצד שני הביאה להעלאת הצריכה הקלורית. כיום ידוע שצפייה בטלוויזיה ועיסוק בפעילויות אחרות תוך כדי אכילה גורמים לצריכה גבוהה יותר של קלוריות בארוחה עקב הגדלת זמן וכמות האכילה, ושיבוש מנגנוני השובע עקב חוסר תשומת לב לאכילה. בעיה נוספת היא למידה אסוציאטיבית הקושרת בין צפייה בטלוויזיה וגירוי להתחלת אכילה, כלומר כל פעם שנצפה בטלוויזיה יעלה בנו הרצון לאכול, ואם כל זה לא הספיק, אז בטלוויזיה משודרות גם פרסומות למזון המהוות לכשעצמן גירוי נוסף לאכילה ומחקרים הראו כי מרבית הפרסומות המשודרות בשעות השיא של צפיית ילדים הן פרסומות למוצרי מזון בעל ערך קלורי גבוה וערך תזונתי נמוך. ואכן, נמצא ששכיחות ההשמנה גבוהה פי 8.3 בילדים שצופים בטלוויזיה יותר מ-5 שעות ביום, בהשוואה לאלו שצופים עד שעתיים ביום בלבד.
מבחינה תזונתית, חלו מספר שינויים בהרגלי האכילה ובמזון שהביאו לתרומה משמעותית למגפת ההשמנה בילדים. גודל המנות המוגשות במסעדות כמעט הוכפל בעשרים שנה האחרונות. בחלק מהמסעדות אף ניתנת אפשרות להגדיל את המנה פי 2 בתוספת תשלום מינימאלית. בנוסף, חלה עלייה משמעותית בייצור וצריכת מזון מהיר ומעובד המכונה "מזון קפיטריה" יחד עם עלייה בצריכת חטיפים מתוקים ומלוחים ושתייה מתוקה. מזונות אלה נקראים מזונות "צפופי קלוריות" ו"קלוריות ריקות", כלומר מכילים כמות קלוריות רבה על אותו גודל מנה וללא ערכים תזונתיים גבוהים. מזונות אלה נחשבים זולים יחסית, מאד נפוצים וחלקם אף ניתנים להשגה גם במכונות אוטומטיות. במקביל לתהליך זה, חלה ירידה בצריכת אוכל איכותי ודל קלוריות כגון פירות ירקות, מוצרי חלב ופחמימות מלאות.
מלבד ההנאה הרבה שהוא מסב לנו, החופש הגדול עלול להיות בעייתי בהיבט של השמנה. חוסר במסגרת ובפעילויות מובנות, שעמום, הסתובבות בקניונים, אכילה מחוץ לבית, וצפייה מרובה בטלוויזיה כל אלה ידועים כמקדמי אורח חיים לקוי המוביל לחוסר פעילות ואכילת יתר.